יום שלישי, 30 במרץ 2010

הלילה הזה, הלילה הזה...


ליל הסדר אצל יהודית.
על הספה: מירנדה, נעמי ויורם קניוק.
אחרי שסיימנו לאכול אמנם לא חזרנו לקרוא את ההגדה, אבל מסביב לשולחן הקפה רצו די הרבה סיפורים מעניינים, לא פחות מיציאת מצרים... כאן בדיוק יורם מספר לנו על התקופה בה היה בפלמ"ח. לפני כן זה היה משהו על שלונסקי, אלכסנדר פן ושאר אושיות תרבות שכבר אינן איתנו. מדי פעם, בין הסיפורים של יורם, יהודית ויענק'לה ביצעו שיר ואפילו היה סולו פסנתר של אלה.
לסיכום - ליל הסדר עבר בשלום, ואפילו היה נחמד... :)



יום שלישי, 23 במרץ 2010

קפה בצלאל



זה היה רק עניין של זמן עד שהייתי מעלה רישום של הבית קפה ברחוב בצלאל.
ירדתי לשתות קפה עם נעם היום בבוקר, ישבנו במקום הקבוע שלנו על הספסל מחוץ לקפה. אני ניסיתי לרשום את הזוג שישב מולנו בזמן שנעם חיפשה סמלים מאפיינים ליום הזיכרון לעבודה בשביל עדי.
אפילו בקפה של הבוקר אנחנו לא מסוגלות לעשות שום דבר אחר שלא קשור לבצלאל... יכול להיות שמשהו לא בסדר איתנו? :)


יום שישי, 19 במרץ 2010

היכל הספר




לפני שבוע הייתי בטירוף של חיפושים אחר ספר ילדים בנושא אוכל, בשביל קורס "איור ספרי ילדים" עם רותו מודן. מצאתי את עצמי מבלה שעות בספריית הנוער של מוזיאון ישראל. אני מאוהבת בספרייה הזאת.... כל כך הרבה ספרי ילדים והכל מסודר לפי שם המאייר. כשיצאתי מהספרייה אחרי כמה שעות טובות, התחשק לי לשבת קצת בשמש החמימה. אז ישבתי לצייר את היכל הספר במוזיאון, שיש לו צורה מאוד מיוחדת בעיניי, וגם מצא חן בעיניי שכדי לקרר את המקום שיש בו ספרים נדירים שזקוקים לשימור בתנאים מיוחדים, הם בעצם מתיזים עליו מים באמצעות ממטרות כל היום.
כדי לתפוס את הזווית הכי נוחה נשענתי על קיר שחור שהיה ממול ההיכל. בדיוק כשעברה לידי קבוצת תיירים המדריך שלהם הסביר שאני בעצם נשענת על איזושהי אנדרטה. משהו שקשור לכותל המערבי. זה היה קצת מביך, אבל בכל זאת המשכתי לצייר.




העירייה



אני לא אוהבת בירוקרטיה במיוחד, אבל באופן די מוזר אני מוצאת את עצמי מול פקידים בעיריית ירושלים (ובמקומות אחרים) לא מעט. יום ראשון זה סוג של "יום חופשי" בשבילי, אז הלכתי לעירייה כדי לסדר כמה דברים. זה לא היה אמור להימשך יותר מדי זמן אבל בסופו של דבר מצאתי את עצמי מבלה שלוש שעות במחלקת ההנחות. זה לא כל כך הפריע לי.
התיישבה לידי אישה די מבוגרת שהתחילה לדבר איתי, וידעתי די מההתחלה שמה שהיא באמת רוצה זה פשוט שאני אתן לה לעקוף אותי בתור, אז נתתי לה. אחרי שהיא יצאה מהפקיד היא כל כך הודתה לי שהרגשתי כבר לא נעים. היא ברכה אותי שאני אהיה בריאה ושאני אמצא חתן... קצת הזכירה לי את סבתא שלי :)



כל התחלה היא גם תחילתה של מחברת סקיצות חדשה...





בכדי לחנוך את הפרוייקט החדש שלי, שבו אני מאיירת/רושמת את המקומות בהם אני נמצאת, החלטתי להתחיל בעיצוב העטיפה של מחברת הסקיצות החדשה שתשרת אותי בפרויקט הזה. מצאתי ספר ממש ממש ישן בגלריה לספרות ברחוב ש"ץ שמספר על מסעו של איש אחד לאנטרקטיקה, ובו הוא מתעד ורושם את החוויה הזו. אני מקווה שזה יעשה לי חשק באמת להתמיד ולרשום כמה שיותר...