החבצלת פינת הורקנוס

אתמול בצהרים הלכתי לגלריה בסדנת אמני ההדפס. הייתה שם תערוכת הדפסים של תומרקין. בדרך חזרה עברתי דרך רחוב החבצלת. פעם, כשרק עברתי לירושלים חשבתי שזה הרחוב הכי יפה בעיר. אז ישבתי לצייר את הבנין בפינת הרחוב. בזמן שציירתי עבר לידי איש מבוגר שהתעניין לראות מה אני מציירת. כשאמרתי לו שאני מציירת את הבניין, הוא אמר "הבניין הזה לא משהו..." והלך. המשכתי לצייר, כי בעיניי זה דווקא בניין מקסים, אם מתעלמים לרגע מהאבן הירושלמית והכבלים החשמליים שעוטפים אותו, אפשר כמעט לדמיין שאתה באיזו עיר באירופה.

חופש.....סלון....ריקבון....

אוקיי, אז זה לא באמת קשור לנושא המרכזי של הבלוג, וזה פשוט איור שעשיתי בסלון של הדירה שלי בזמן שאני צופה בטלוויזיה, אבל כבר הרבה זמן לא העליתי לכאן שום דבר אז החלטתי שזה עדיף על כלום...
בנוסף, זה גם מדגים עד כמה התנוונתי מאז שיצאתי לחופש, כי אפילו שעכשיו יש לי מ-ל-א זמן פנוי, אני עדיין נרקבת די הרבה בבית. שלא לדבר על העובדה שברגע שבו אני מתחילה לצייר כפות רגליים - זה סימן שאני צריכה למצוא משהו יותר פרודוקטיבי לעשות עם עצמי...

שבת בבוקר יום יפה

את יום שבת ביליתי בפארק רמת-גן עם המשפחה המורחבת. הפארק הוא עצום, ובאחד הניסיונות לרדוף אחרי האחיינית שלי הגענו לאגם בפארק, שמלבד ריח הביוב המוזר שנדף ממנו לעיתים, היה פשוט מקסים. ניסיתי לצייר את כל הצמחייה שהקיפה אותו מהדקלים הננסיים ועד הערבות הבוכיות.

בתים של אנשים אחרים

בשבועיים האחרונים הגעתי למסקנה מדאיגה - אני לא יוצאת מהבית!
סוף השנה הגיע ועימו עומס מטורף של הגשות. פתאום שמתי לב שאני מבלה את רוב שעות היום (ובמקרים קיצונים את כולם) בבית. הדבר מדאיג לכשעצמו אבל גם למעשה מפספס את כל המטרה של הבלוג הזה שבו אני מאיירת את המקומות שאני נמצאת בהם.
לכן השבוע (שבוע ההגשות) החלטתי לצייר בתים של אנשים אחרים. זה התחיל במטבח של מיכל ברחוב הנרקיס כשחשבתי שאני עומדת לקרוס פיזית ונפשית, ויום אחר כך בחדר של נעם  ברחוב טרומפלדור כשפתאום שוב הכל נראה ורוד יותר.
אומנם לא הרחקתי יותר מדי מאזור הבית שלי אבל אפילו לבלות חצי שעה בבית של מישהו אחר זה סוג של יציאה מהשגרה כשאתה כל היום תקוע בין 4 קירות...

בית ש"י עגנון

שיחזור פינת האוכל בביתו של ש"י עגנון.
ביום חמישי הלכנו כל כיתת איור לראות תערוכה של אביגדור אריכא שמוצגת בביתו של ש"י עגנון. לפני שחזרנו לבצלאל החלטתי לרשום את פינת האוכל של המשפחה כי היא נראתה כל כך מקסימה בפשטות ובצניעות שלה. במיוחד אהבתי את הכלי לסוכר (בצד ימין), הוא נראה יחסית מפואר לעומת שאר החפצים על השולחן.

הקסטה

בשבת בלילה הרגשתי מעט מדוכדכת, אז יצאתי לפגוש את מיכל בקסטה. 

מי ידע שלפאב כל כך קטן יש יכולות ריפוי כל כך גדולות?  :)

בית הקונפדרציה

לפני כחודשיים התחלתי לעבוד בבית הקונפדרציה, בעבודה שמאיה סידרה לי. למעשה קשה לקרוא למה שאני עושה שם עבודה, אני בעיקר יושבת ומציירת כשמדי פעם מגיע מישהו לקנות כרטיס להופעה. בכל מקרה יש להם את המנורות האלו שאני ממש אוהבת וכבר החלטתי לצייר אותן לפני זמן מה אבל לא הזדמן לי. היום היה ממש "עמוס" אז היה לי זמן לעשות את זה. משום מה החלטתי להשתמש בעיפרון הירוק הזה, שלא כ"כ מוצא חן בעיני ונראה לי שאני אחזור לשחור לבן... אולי אני אנסה לצייר אותן שוב בפעם אחרת כדי לתקן את העוול.

חוף הבונים

ביום שישי בשש בערב אני ענבלי ואליאנה ארזנו את עצמנו ויצאנו מהעיר (!!!) נסענו לחוף הבונים לחגוג לברנגה יומולדת 30. הכוונה של המארגנים הייתה להישאר לישון שם - שקי שינה, אוהלים וכל זה. אבל בהיותינו נערות עיר הרגשנו שלקום בבוקר מכוסות בחול זה כבר לא בדיוק כוס התה שלנו... למרות זאת לצאת מהעיר היה בהחלט שינוי מרענן. אז ישבנו על החוף, שתינו בירה והסתכלנו על מיליון הכוכבים שאפשר לראות רק כשאתה מחוץ לעיר. אחרי זה נסענו לתל אביב.

מוזיאון העיצוב בחולון

הלכתי היום בפעם הראשונה למוזיאון העיצוב החדש בחולון!

המבנה עצמו ממש מעניין ומיוחד בעיני, רון ארד בהחלט יודע מה הוא עושה.

בתערוכה שנקראת "מצב הדברים" יש די הרבה מה לראות. בהתחלה ניסיתי לצלם את האובייקטים עם הפלאפון שלי אבל זה לא כ"כ הלך. מזל שזכרתי להביא את הסקצ'בוק....

אהבתי במיוחד את המנורה שיש לה עלים שנפתחים בעקבות החום של הנורה, חוץ מזה היו גם מסננים לכיור שהיו ממש יפים, מישהו שהכין אהיל למנורה שהיה סרוג מכבל חשמל, "כסא כרוב" מדהים של סטודיו נאנדו, סירים רבי רגליים ומנורה נוזלית אחת. לסיכום  - מומלץ בחום!  :)

קפה הפוך ב-10:00 מואזין ב- 16:00

היום הראשון אחרי חופש מ-א-ו-ד מאוד ארוך (וטוב) נפתח בכוס קפה עם נעם  ב"קפה בצלאל". היום המשיך בשכונת א-טור במזרח ירושלים, בקורס רב-מחלקתי של צילום.
שתי המציאויות שלא קשורות אחת לשניה איכשהו מצאו את דרכן לכדי כפולה אחת במחברת סקיצות שלי...

טיילת תל אביב-יפו

לכבוד חזרתה של אליאנה מארץ הגינס נפגשנו לשתיית גולדסטאר בשקיעה. ישבנו על המזח בקצה של גן צ'ארלס קלור, עד שהתחיל להחשיך והתחילו להתקבץ לידנו יותר מדי אנשים מפחידים...

שדרות רוטשילד

ביום שבת בערב פגשתי את ענבלי יעלי וברנגה בשדרות רוטשילד. כל היום היה שרבי וחם, וכמו עוד הרבה אנשים באותו הערב, התישבנו על ספסל בשדרה. האנשים חלפו על פנינו בקצב מאוד מהיר כך שהיה לי כוח לצייר רק אדם אחד... ברנגה הציע שכולנו נשתה קאווה לאות הזדהות עם העובדה שאני שומרת כשרות בפסח, ולכן קנינו לנו בקבוק קאווה זול וחזרנו לספסל. זה הזכיר לי שלפעמים הדברים הכי פשוטים הם גם הכי טובים...  :)

הלילה הזה, הלילה הזה...

ליל הסדר אצל יהודית.
על הספה: מירנדה, נעמי ויורם קניוק.
אחרי שסיימנו לאכול אמנם לא חזרנו לקרוא את ההגדה, אבל מסביב לשולחן הקפה רצו די הרבה סיפורים מעניינים, לא פחות מיציאת מצרים... כאן בדיוק יורם מספר לנו על התקופה בה היה בפלמ"ח. לפני כן זה היה משהו על שלונסקי, אלכסנדר פן ושאר אושיות תרבות שכבר אינן איתנו. מדי פעם, בין הסיפורים של יורם, יהודית ויענק'לה ביצעו שיר ואפילו היה סולו פסנתר של אלה.
לסיכום - ליל הסדר עבר בשלום, ואפילו היה נחמד... :)

קפה בצלאל

זה היה רק עניין של זמן עד שהייתי מעלה רישום של הבית קפה ברחוב בצלאל.

ירדתי לשתות קפה עם נעם היום בבוקר, ישבנו במקום הקבוע שלנו על הספסל מחוץ לקפה. אני ניסיתי לרשום את הזוג שישב מולנו בזמן שנעם חיפשה סמלים מאפיינים ליום הזיכרון לעבודה בשביל עדי.

אפילו בקפה של הבוקר אנחנו לא מסוגלות לעשות שום דבר אחר שלא קשור לבצלאל... יכול להיות שמשהו לא בסדר איתנו? :)

היכל הספר

לפני שבוע הייתי בטירוף של חיפושים אחר ספר ילדים בנושא אוכל, בשביל קורס "איור ספרי ילדים" עם רותו מודן. מצאתי את עצמי מבלה שעות בספריית הנוער של מוזיאון ישראל. אני מאוהבת בספרייה הזאת.... כל כך הרבה ספרי ילדים והכל מסודר לפי שם המאייר. כשיצאתי מהספרייה אחרי כמה שעות טובות, התחשק לי לשבת קצת בשמש החמימה. אז ישבתי לצייר את היכל הספר במוזיאון, שיש לו צורה מאוד מיוחדת בעיניי, וגם מצא חן בעיניי שכדי לקרר את המקום שיש בו ספרים נדירים שזקוקים לשימור בתנאים מיוחדים, הם בעצם מתיזים עליו מים באמצעות ממטרות כל היום.

כדי לתפוס את הזווית הכי נוחה נשענתי על קיר שחור שהיה ממול ההיכל. בדיוק כשעברה לידי קבוצת תיירים המדריך שלהם הסביר שאני בעצם נשענת על איזושהי אנדרטה. משהו שקשור לכותל המערבי. זה היה קצת מביך, אבל בכל זאת המשכתי לצייר.

העירייה

אני לא אוהבת בירוקרטיה במיוחד, אבל באופן די מוזר אני מוצאת את עצמי מול פקידים בעיריית ירושלים (ובמקומות אחרים) לא מעט. יום ראשון זה סוג של "יום חופשי" בשבילי, אז הלכתי לעירייה כדי לסדר כמה דברים. זה לא היה אמור להימשך יותר מדי זמן אבל בסופו של דבר מצאתי את עצמי מבלה שלוש שעות במחלקת ההנחות. זה לא כל כך הפריע לי.

התיישבה לידי אישה די מבוגרת שהתחילה לדבר איתי, וידעתי די מההתחלה שמה שהיא באמת רוצה זה פשוט שאני אתן לה לעקוף אותי בתור, אז נתתי לה. אחרי שהיא יצאה מהפקיד היא כל כך הודתה לי שהרגשתי כבר לא נעים. היא ברכה אותי שאני אהיה בריאה ושאני אמצא חתן... קצת הזכירה לי את סבתא שלי :)

כל התחלה היא גם תחילתה של מחברת סקיצות חדשה...

בכדי לחנוך את הפרוייקט החדש שלי, שבו אני מאיירת/רושמת את המקומות בהם אני נמצאת, החלטתי להתחיל בעיצוב העטיפה של מחברת הסקיצות החדשה שתשרת אותי בפרויקט הזה. מצאתי ספר ממש ממש ישן בגלריה לספרות ברחוב ש"ץ שמספר על מסעו של איש אחד לאנטרקטיקה, ובו הוא מתעד ורושם את החוויה הזו. אני מקווה שזה יעשה לי חשק באמת להתמיד ולרשום כמה שיותר...