Hi!  This is my  O L D Blog...

I have a new one here:

http://yaelalbert.tumblr.com/

:)

החבצלת פינת הורקנוס

אתמול בצהרים הלכתי לגלריה בסדנת אמני ההדפס. הייתה שם תערוכת הדפסים של תומרקין. בדרך חזרה עברתי דרך רחוב החבצלת. פעם, כשרק עברתי לירושלים חשבתי שזה הרחוב הכי יפה בעיר. אז ישבתי לצייר את הבנין בפינת הרחוב. בזמן שציירתי עבר לידי איש מבוגר שהתעניין לראות מה אני מציירת. כשאמרתי לו שאני מציירת את הבניין, הוא אמר "הבניין הזה לא משהו..." והלך. המשכתי לצייר, כי בעיניי זה דווקא בניין מקסים, אם מתעלמים לרגע מהאבן הירושלמית והכבלים החשמליים שעוטפים אותו, אפשר כמעט לדמיין שאתה באיזו עיר באירופה.

חופש.....סלון....ריקבון....

אוקיי, אז זה לא באמת קשור לנושא המרכזי של הבלוג, וזה פשוט איור שעשיתי בסלון של הדירה שלי בזמן שאני צופה בטלוויזיה, אבל כבר הרבה זמן לא העליתי לכאן שום דבר אז החלטתי שזה עדיף על כלום...
בנוסף, זה גם מדגים עד כמה התנוונתי מאז שיצאתי לחופש, כי אפילו שעכשיו יש לי מ-ל-א זמן פנוי, אני עדיין נרקבת די הרבה בבית. שלא לדבר על העובדה שברגע שבו אני מתחילה לצייר כפות רגליים - זה סימן שאני צריכה למצוא משהו יותר פרודוקטיבי לעשות עם עצמי...

שבת בבוקר יום יפה

את יום שבת ביליתי בפארק רמת-גן עם המשפחה המורחבת. הפארק הוא עצום, ובאחד הניסיונות לרדוף אחרי האחיינית שלי הגענו לאגם בפארק, שמלבד ריח הביוב המוזר שנדף ממנו לעיתים, היה פשוט מקסים. ניסיתי לצייר את כל הצמחייה שהקיפה אותו מהדקלים הננסיים ועד הערבות הבוכיות.

בתים של אנשים אחרים

בשבועיים האחרונים הגעתי למסקנה מדאיגה - אני לא יוצאת מהבית!
סוף השנה הגיע ועימו עומס מטורף של הגשות. פתאום שמתי לב שאני מבלה את רוב שעות היום (ובמקרים קיצונים את כולם) בבית. הדבר מדאיג לכשעצמו אבל גם למעשה מפספס את כל המטרה של הבלוג הזה שבו אני מאיירת את המקומות שאני נמצאת בהם.
לכן השבוע (שבוע ההגשות) החלטתי לצייר בתים של אנשים אחרים. זה התחיל במטבח של מיכל ברחוב הנרקיס כשחשבתי שאני עומדת לקרוס פיזית ונפשית, ויום אחר כך בחדר של נעם  ברחוב טרומפלדור כשפתאום שוב הכל נראה ורוד יותר.
אומנם לא הרחקתי יותר מדי מאזור הבית שלי אבל אפילו לבלות חצי שעה בבית של מישהו אחר זה סוג של יציאה מהשגרה כשאתה כל היום תקוע בין 4 קירות...

בית ש"י עגנון

שיחזור פינת האוכל בביתו של ש"י עגנון.
ביום חמישי הלכנו כל כיתת איור לראות תערוכה של אביגדור אריכא שמוצגת בביתו של ש"י עגנון. לפני שחזרנו לבצלאל החלטתי לרשום את פינת האוכל של המשפחה כי היא נראתה כל כך מקסימה בפשטות ובצניעות שלה. במיוחד אהבתי את הכלי לסוכר (בצד ימין), הוא נראה יחסית מפואר לעומת שאר החפצים על השולחן.

הקסטה

בשבת בלילה הרגשתי מעט מדוכדכת, אז יצאתי לפגוש את מיכל בקסטה. 

מי ידע שלפאב כל כך קטן יש יכולות ריפוי כל כך גדולות?  :)