בשבועיים האחרונים הגעתי למסקנה מדאיגה - אני לא יוצאת מהבית!
סוף השנה הגיע ועימו עומס מטורף של הגשות. פתאום שמתי לב שאני מבלה את רוב שעות היום (ובמקרים קיצונים את כולם) בבית. הדבר מדאיג לכשעצמו אבל גם למעשה מפספס את כל המטרה של הבלוג הזה שבו אני מאיירת את המקומות שאני נמצאת בהם.
לכן השבוע (שבוע ההגשות) החלטתי לצייר בתים של אנשים אחרים. זה התחיל במטבח של מיכל ברחוב הנרקיס כשחשבתי שאני עומדת לקרוס פיזית ונפשית, ויום אחר כך בחדר של נעם ברחוב טרומפלדור כשפתאום שוב הכל נראה ורוד יותר.
אומנם לא הרחקתי יותר מדי מאזור הבית שלי אבל אפילו לבלות חצי שעה בבית של מישהו אחר זה סוג של יציאה מהשגרה כשאתה כל היום תקוע בין 4 קירות...
סוף השנה הגיע ועימו עומס מטורף של הגשות. פתאום שמתי לב שאני מבלה את רוב שעות היום (ובמקרים קיצונים את כולם) בבית. הדבר מדאיג לכשעצמו אבל גם למעשה מפספס את כל המטרה של הבלוג הזה שבו אני מאיירת את המקומות שאני נמצאת בהם.
לכן השבוע (שבוע ההגשות) החלטתי לצייר בתים של אנשים אחרים. זה התחיל במטבח של מיכל ברחוב הנרקיס כשחשבתי שאני עומדת לקרוס פיזית ונפשית, ויום אחר כך בחדר של נעם ברחוב טרומפלדור כשפתאום שוב הכל נראה ורוד יותר.
אומנם לא הרחקתי יותר מדי מאזור הבית שלי אבל אפילו לבלות חצי שעה בבית של מישהו אחר זה סוג של יציאה מהשגרה כשאתה כל היום תקוע בין 4 קירות...


אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה